הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13 - João 8

הפרק 8

וישוע הלך אל הר הזיתים׃
2 ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃
3 ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃
4 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃
5 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃
6 ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃
7 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃
8 ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃
9 ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃
10 וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃
11 ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃
12 ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃
13 ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃
14 ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃
15 אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃
16 ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃
17 וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃
18 אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃
19 ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃
20 כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃
21 ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃
22 ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃
23 ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃
24 לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃
25 ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃
26 רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃
27 והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃
28 אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃
29 ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃
30 ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃
31 ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃
32 וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃
33 ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃
34 ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃
35 והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃
36 לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃
37 ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃
38 אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃
39 ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃
40 ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃
41 את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃
42 ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃
43 מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃
44 אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃
45 ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃
46 מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃
47 אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃
48 אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃
49 ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃
50 אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃
51 אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃
52 ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃
53 האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃
54 ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃
55 ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃
56 אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃
57 ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃
58 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃
59 אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃

הפרק 9

ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃
2 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃
3 ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃
4 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃
5 בהיותי בעולם אור העולם אני׃
6 ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃
7 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃
8 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃
9 אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃
10 ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃
11 ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃
12 ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃
13 ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃
14 והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃
15 ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃
16 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃
17 ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃
18 ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃
19 וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃
20 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃
21 אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃
22 כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃
23 על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃
24 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃
25 ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃
26 ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃
27 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃
28 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃
29 אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃
30 ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃
31 והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃
32 מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃
33 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃
34 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃
35 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃
36 ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃
37 ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃
38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃
39 ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃
40 ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
41 ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃

הפרק 10

אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃
2 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃
3 לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃
4 ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃
5 ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃
6 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃
7 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃
8 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃
9 אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃
10 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃
11 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃
12 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃
13 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃
14 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃
15 כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃
16 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃
17 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃
18 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃
19 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃
20 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃
21 ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
22 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
23 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃
25 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃
26 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃
27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃
28 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃
29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃
30 אני ואבי אחד אנחנו׃
31 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃
33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃
34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃
35 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃
36 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃
37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃
38 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃
39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃
42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃

הפרק 11

ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
35 ויבך ישוע׃
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃

הפרק 12

וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃
3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃
4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃
7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃
10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃
11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃
13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃
14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃
15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃
16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃
17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃
18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃
19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃
21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃
22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃
23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃
24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃
25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃
26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃
27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃
28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃
29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃
30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃
31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃
32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃
33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃
34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃
35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃
36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃
37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃
38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃
39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃
40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃
41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃
42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃
43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃
45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃
46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃
47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃
48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃
49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃
50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃

הפרק 13

ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃
2 ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃
3 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃
4 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃
5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃
6 ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃
7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃
8 ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃
9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃
10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃
11 כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃
12 ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃
13 אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃
14 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃
15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃
16 אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃
17 אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃
18 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃
19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃
20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃
21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃
22 ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃
23 ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃
24 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃
25 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃
26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃
27 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃
28 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃
29 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃
30 והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃
32 אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃
33 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃
34 מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃
35 בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃
36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃
37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃
38 ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃