הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1 - 7 João

הפרק 1

בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר׃
2 הוא היה בראשית אצל האלהים׃
3 הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה׃
4 בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם׃
5 והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו׃
6 ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן׃
7 הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כלם על ידו׃
8 הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור׃
9 האור האמתי המאיר לכל אדם היה בא אל העולם׃
10 בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו׃
11 הוא בא אל אשר לו ואשר המה לו לא קבלהו׃
12 והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃
13 אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא מחפץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃
14 והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב חסד ואמת׃
15 ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה׃
16 וממלואו לקחנו כלנו חסד על חסד׃
17 כי התורה נתנה ביד משה והחסד והאמת באו על ידי ישוע המשיח׃
18 את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע׃
19 וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃
20 ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃
21 וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃
22 ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך׃
23 ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃
24 והמשלחים היו מן הפרושים׃
25 וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃
26 ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃
27 הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו׃
28 זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃
29 ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃
30 זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם לי היה׃
31 ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃
32 ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃
33 ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃
34 ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃
35 ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ושנים מתלמידיו עמו׃
36 ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים׃
37 ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃
38 ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה תלין׃
39 ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית׃
40 ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
41 הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃
42 ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃
43 ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃
44 ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃
45 ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃
46 ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃
47 וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃
48 ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃
49 ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃
50 ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃
51 ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃

https://www.wordproject.org/bibles/he/43/1.htm

הפרק 2

וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃
2 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃
3 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃
4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃
5 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃
6 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃
7 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃
8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃
9 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃
10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃
11 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃
13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃
15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃
16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃
17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃
18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃
19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃
20 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃
21 והוא דבר על היכל גויתו׃
22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃
23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃
24 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃
25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃

הפרק 3

ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃
2 ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃
3 ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃
4 ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃
5 ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃
6 הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃
7 אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃
8 הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃
9 ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃
10 ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃
11 אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃
12 אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃
13 ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃
14 וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃
15 למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
16 כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
17 כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
18 המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃
19 וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃
20 כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃
21 אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃
22 ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃
23 וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃
24 כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃
25 ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃
26 ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃
27 ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃
28 ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃
29 אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃
30 הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃
31 הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃
32 ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃
33 ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃
34 כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃
35 האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃
36 כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃

הפרק 4

 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃
3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃
5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃
6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃
7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃
8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃
9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃
10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃
11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃
12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃
13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃
14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃
15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃
16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃
17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃
18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃
19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃
20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃
21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃
22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃
23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃
24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃
25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃
26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃
27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃
28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃
29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃
30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃
31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃
33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃
35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃
36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃
40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃
41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃
42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃
43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃
45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃
47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃
48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃
49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃
50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃
52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃
53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃
54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃

הפרק 5

אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃
3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃
4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃
5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃
6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃
7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃
8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃
9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃
10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃
11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃
12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃
13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃
14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃
18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃
19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃
20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃
32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃
33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃
34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃
35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃
36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃
37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃
38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃
39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃
40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃
41 לא אקח כבוד מבני אדם׃
42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃
43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃
44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃
45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃
46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃
47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃

הפרק 6

ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃
3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃
10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃
11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃
12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃
20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃
21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃
27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃
28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃
29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃
30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃
39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃
40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃
45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃
46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃
48 אנכי הוא לחם החיים׃
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃
64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃
69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

הפרק 7

אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
2 ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
3 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃
4 כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃
5 כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃
6 ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃
7 לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃
8 עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃
9 כזאת דבר וישב בגליל׃
10 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
11 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃
12 ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
13 אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
14 ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃
15 ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃
16 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃
17 האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃
18 המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃
19 הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃
20 ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃
21 ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃
22 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃
23 ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃
24 אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
25 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
26 והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃
27 אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃
28 אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃
29 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃
30 ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃
31 ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃
32 והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
33 ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃
34 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
35 ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃
36 מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
37 ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃
38 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃
39 וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃
40 ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃
41 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃
42 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃
43 ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃
44 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃
45 וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃
46 ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
47 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃
48 הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃
49 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃
50 ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃
51 התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
52 ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃
53 וילכו איש איש לביתו׃